☰ עורך דין שרון טל
  חברות בלשכת עורכי הדין ללא כפייה
   החזון  א. דרך  ש"ת  אוהבים  הצטרפות   
 לא תטה משפט, לא תכיר פנים ולא תיקח שוחד, כי השוחד יעוור עיני חכמים, ויסלף דברי צדיקים - דברים טז יט


×

שיתוף

החזון




 ראשי

חברות ללא כפייה - אבני דרך


חברים יקרים - הלשכה שלנו חולה! מלבד ימי העיון המבורכים אין ממש הצדקה לקיום הלשכה במתכונתה הנוכחית, בפרט שתקציב ימי העיון מהווה פחות מ 0.3% (פחות משליש אחוז) מסך התקציב השנתי בלשכה כ 150,000 ש"ח לעומת יתר ההוצאות שהינן בסדר גודל של של כ 55,000,000 ש"ח בשנים האחרונות -
ראו תקציב לשכת עורכי הדין לשנת 2018
ראו תקציב לשכת עורכי הדין לשנת 2019
ראו כתבת תחקיר של הילה רז משנת 2011 - כיצד שורפת לשכת עורכי הדין 58 מיליון שקל בשנה

אם נפחית עלויות שכר של כ 100 עובדי לשכת עורכי הדין ועלויות ליבה בעניינים מהותיים לרבות הקשורות למתמחים, נגלה כי עשרות מיליוני שקלים שהלשכה מוציאה מידי שנה מעלים תהיות בנוגע למידת נחיצותם. רק לאחרונה פורסם שהלשכה בזבזה כשני מיליון ש"ח נגד קמפיין הפקטור (נגד המתמחים), לא חבל על הכסף ? לא בזבוז כספי ציבור ?

אין זה סוד שלשכת עורכי הדין הינה מונופול ומתנהלת כמו מונופול. עורכי הדין חברים בה מתוך כפייה ובהעדר חלופה אחרת הלשכה אינה משקיעה את מירב משאביה לטובת כלל חבריה הן באופן דאגה לשיוויון הזדמנויות בתיקי הבוררויות, הפירוקים, שקיפות, תמיכה בכללים שעבר זמנם אשר מיטיבים עם המשרדים הגדולים בלבד ועוד. נראה שהלשכה הפכה במידה מסויימת למקום של עסקנים, מלאה בניגודי עניינים (ראו את הסדרה של יפעת גליק, כאן חדשות - גלימה שחורה פרק 1 - כך התדרדרה תדמית עורך הדין    גלימה שחורה פרק 2 - שישדרגו אותי בסוויטה, מה קרה? ). אני מאמין בכל ליבי שניתן להבריא את הלשכה תוך עריכת שינויים מהותיים במבנה הלשכה, בדיוק כמו הדרך שעשתה רשות השידור שהייתה מונופול עד 1993 (בזמנו מעטים האמינו שניתן לפרק את המונופול המסואב ו/או להבריא את המערכת החולה - והתוצאה היום מדברת בפני עצמה). גם אצלנו - בלשכת עורכי הדין בישראל - במאה ה - 21 הגיע הזמן לרפורמה! בין אם הרפורמה תתנהל מתוך הלשכה ובין אם היא תתנהל מחוץ ללשכה, באמצעות המחוקק.



אבני דרך בעניין שיפור לשכת עורכי הדין בישראל
 
שנה    ארוע
2000    מתכנסים מספר משפטנים מכל רחבי הארץ בבית קפה בכפר-סבא מייסדים את תנועת טוהר המשפט ומתחילים להפיץ את החזון של חברות ללא כפייה - לשכה וולונטרית ושיפור לשכת עורכי הדין בישראל.
 
2000    עד שנת 2000 לעורך דין היה אסור לפרסם את עצמו, הנימוק הרשמי לכך היה שמירה על "כבוד המקצוע". הנימוק הלא רשמי - לשמר את חוסר השוויון וההזדמנויות בין המשרדים הגדולים והמוכרים למשרדים הקטנים. המחוקק היה ער לכך ובדברי ההסבר לתיקון החקיקה (קובץ 2725) 29 ביוני 1998 נכתב "איסור הפרסומת מצמצם את האפשרות לקיים תחרות בין בעלי המקצוע. תחרות לעומת זאת עשויה להוזיל את השירות שהם נותנים, לשפרו ולייעלו. כמו כן נפגעת זכותו של הציבור לקבל מידע רחב ומועיל על השירותים שבעלי מקצוע מספקים, על מנת להסתייע במידע זה לבחירת נותן השירות". נוכח פגיעות אלו וברוח הוראות חוק יסוד חופש העיסוק שונה החוק ולפיכך החל משנת 2000 לעורך דין מותר לפרסם את עצמו אך תחת מגבלות כללי האתיקה.
 
2002    עוד בעקבות חוק יסוד חופש העיסוק - הקלה בהגבלת עורכי דין בעניין חופש העיסוק. קרי עורך דין יכול לעבוד בכל עבודה אחרת ובלבד שלא יעסוק בעיסוק שבו עלול להיווצר ניגוד עניינים בין עיסוקו כעורך דין לבין העיסוק האחר.
 
2006    עורך דין משה גולדבלט מפרסם מאמר באתר news1 בו הוא מפרט למה הגיע הזמן לפרק את לשכת עורכי הדין. לפי דבריו שנכתבו עוד בשנת 2006 ונכונים גם דהיום: "אם נבחן במה השקיעה לשכת עורכי הדין את מאמציה בשנים האחרונות נוכל לגלות בנקל את הפער הבלתי נסבל בין המאמץ שהושקע בנושאים מקצועיים, למאמץ שהושקע באירועים חברתיים... רק נכונות להתמודד באופן אמיץ עם הבעיות ונכונות לשקול כל פיתרון לרבות מעבר לארגון מקצועי וולונטרי ולוחם, יש בה טעם".
מאמרו של עורך דין משה גולדבלט.
האבסורד הוא שעשר שנים לאחר מכן - בשנת 2016 מתקבל תיקון לחוק הלשכה שמאפשר להפנות משאבים כספיים לארועים חברתיים (סעיף 93(א)4) ומקצה לכך 10% מסך תקציב הלשכה - קרי כ 5,500,000 ש"ח בשנה! אנחנו באמת צריכים את זה ? לא עדיף במקום בזבזנות על מופעים, להפחית את דמי החבר ?
 
2011    כתבתה של הילה רז (דהמרקר), בה היא מציגה מודלים שונים של איגודים שונים בישראל. לשכת עורכי הדין היא תאגיד אוטונומי שאוחז בידיו סמכויות נרחבות שאף איגוד מקצועי אחר אינו מחזיק בהן - מקצועות חופשיים אחרים מפוקחים על ידי משרדי ממשלה. לשכת עורכי הדין היא מונופול רב זרועות - היא מפקחת על עבודת המתמחים, עורכת את מבחני ההסמכה למקצוע, אחראית על הקבלה והרישוי של עורכי הדין, דנה בבעיות אתיות שלהם ואף מעמידה אותם לדין משמעתי. זאת בעוד שבמקצועות אחרים כמו רפואה, ראיית חשבון, אדריכלות והוראת נהיגה, מי שמפעיל רבות מסמכויות אלה הוא המשרד הממשלתי הרלוונטי - משרד הבריאות, משרד המשפטים, משרד התמ"ת, משרד התחבורה, או זרוע ממשלתית השייכת לאחד מהם.
כיום, עם שינוי האקלים המשפטי בישראל, נדמה שניתן לאמץ מודל פיקוח ובקרה על עורכי הדין השונה מזה שמופעל עתה. השוואת מודלים שונים של התמחות, פיקוח והסדרה מקצועית של תחומי עיסוק שונים, ממחישה כי יש חלופות טובות שכבר מיושמות בישראל. הגיעה השעה להקים מועצת עורכי דין שתהיה כפופה למשרד המשפטים ובדומה למקצועות חופשיים אחרים, תסדיר ותפקח על העיסוק במקצוע. הנה הנתונים, שיפטו בעצמכם.
האם הגיעה העת לפרק את לשכת עורכי הדין.
 
2012    עו"ד עופר יהלום מפרסם בתוך אתר הלשכה - הצעה לרפורמה בדיני לשכת עורכי הדין והאתיקה המקצועית. עו"ד עופר יהלום מזכיר במאמרו כי מדובר בוויכוח ישן ולראשונה עולה באופן רישמי עניין הפיכת לשכת עורכי הדין ללשכה בה החברות תהיה ללא כפייה - וזאת מספר שנים לאחר ביקור יו"ר לשכת עורכי הדין בניו יורק בישראל בו הוא מעלה את יתרונות הלשכה הוולונטרית לעומת לשכה סטטוטרית.
ראו סעיף 3 להצעתו של עו"ד עופר יהלום
 
2013    דו"ח שהוגש לשרת המשפטים על רקע משבר חריף בדרכי התנהלותה ותפקודה של לשכת עורכי הדין לרבות ניגודי עניינים וסקירת לשכות משפטיות אחרות בעולם. בראש הועדה עמדה כבוד השופטת אילה פרוקצ'ה יחד עם חברי ועדה מכובדים נוספים פרופסור דוד ליבאי, עו"ד רות אורן, ד"ר לימור זר גוטמן, ועו"ד מיכה ינון. דו"ח שכל עורך דין חייב לקרוא!
"גורמים שונים שהופיעו בפני הועדה, המעורבים בפעילות מוסדותיה, בין כנבחרים ובין כבעלי תפקידים במנגנון המינהלי והמקצועי של הלשכה, תיארו בפנינו את חריפותו של המשבר בביטויים קיצוניים בעוצמתם. חלקם אף הביעו חוסר אמון בסיכוי להביא לשיקום ולתיקון. מפי אחדים נשמעה טענה כי נוכח התפתחות הדברים, אין עוד הצדקה לקיום הלשכה כגוף סטטוטורי, עצמאי, שחובה על עורכי הדין להשתייך אליו; לפי טענה זו, יש לבטל את הלשכה, ולאפשר התארגנות מקצועית וולונטרית של עורכי דין על פי בחירתם, תוך הפקדת סמכויות-ליבה לצורך הסדרת המקצוע בידי גוף פיקוח ציבורי חיצוני, שידאג, בין היתר, לענייני ההתמחות, הרישוי וההסמכה, האתיקה והמשמעת."
דו"ח הועדה הציבורית בנושא לשכת עורכי הדין
 
2015    מאמר של הכתבת זוהר שחר לוי באתר YNET בו מצוטטת שרת המשפטים איילת שקד בעניין הלשכה: "לשכת עורכי הדין שקועה במריבות בין פעיליה ואיבדה את הרלוונטיות שלה בעיני עשרות אלפי עורכי דין אותה היא מתיימרת לייצג. נדרש שינוי עומק מבני ללשכה ואני מקווה שאזכה מכם לשיתוף פעולה בהובלת השינוי הדרוש בהליך חקיקה בזמן הקרוב"
איילת שקד: "לשכת עורכי הדין שקועה במריבות ואיבדה את הרלוונטיות שלה".
 
2017    העיתונאית שרון שפורר מפרסמת באתר המקום הכי חם בגהנום כתבת תחקיר המעלה תהיות לגבי אופן התנהלות הלשכה, לרבות איפה ואיפה בהתנהלות הלשכה בכל הקשור בין עו"ד ברק כהן לעו"ד נוחי דנקנר. "לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין לא מפריע שנוחי דנקנר המורשע הוא חבר הלשכה, אבל היא מוצאת פגם רציני בפעילות החברתית של עו"ד ברק כהן, והגישה נגדו קובלנה". במאמר היא מעלה את הנקודה שגובלת בניגוד עניינים חמור.. והיא שיו"ר ועדת האתיקה של מחוז תל אביב מייצג את הבנקאים. ידוע לי שיש מקרים שלא זכו להד תקשורתי, כל אלו מצדיקים את העובדה שועדת המשמעת חייבת להיות עצמאית, מקצועית, בלתי תלויה וכפופה למשרד המשפטים בדיוק כמו מועצת רואי החשבון.
נוחי דנקנר וברק כהן – לא אותו דין לשני עורכי הדין
 
2018    מאמר באתר מעריב מאת עו"ד יסכה אלפרוביץ' - לפרק את הגילדה: יש להפריד את הליך ההסמכה מלשכת עורכי הדין. "טוב יהיה אם הלשכה עצמה תיזום את המהלך הזה, מה שיסמן את תחילתו של תהליך שבסופו תהפוך לאיגוד מקצועי פתוח, שהעוסקים במקצוע יוכלו להצטרף אליו באופן וולונטרי."
לפרק את הגילדה: יש להפריד את הליך ההסמכה מלשכת עורכי הדין
 

1. הצטרפות דיגיטלית לתמיכה בשינוי חוק הלשכה - חברות ללא כפייה

2. חברות ללא כפייה - שאלות ותשובות


☰ Sharon Tal Diogines, Adv
חברות בלשכת עורכי הדין ללא כפייה      

  ראשי  שאלות ותשובות  הצטרפות

רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד - משלי כא,כא | ארור מכה רעהו בסתר דברים כז, כד