☰ שינוי חוק הלשכה
  חברות בלשכת עורכי הדין ללא כפייה
    א. דרך  שאלות ותשובות  הצטרפות   
 לא תטה משפט, לא תכיר פנים ולא תיקח שוחד, כי השוחד יעוור עיני חכמים, ויסלף דברי צדיקים - דברים טז יט


×

שיתוף

החזון




 ראשי

עצומה לשינוי חוק לשכת עורכי הדין


שאלות ותשובות - מהי לשכה וולונטרית ?


למה לשנות את המבנה הקיים של הלשכה?
תשובה:
שורש הבעיה למרבית התחלואות הקיימות בלשכת עורכי הדין בישראל נובע מהעדר הפרדה בין הרישיון מקצועי לעיסוק בעריכת דין לבין כפיית חברות בלשכת עורכי הדין. בין הבעיות שהתפתחו ברבות השנים נוכל למצוא:
1. ניגודי עניינים חמורים.
2. חוסר שקיפות.
3. עודף רגולציה בכללי האתיקה המכבדים על עורכי הדין העצמאיים.
4. יצירת "נאמנויות שבטיות".
5. תרבות של שמור לי ואשמור לך.
6. איפה ואיפה בדין המשמעתי.
7. חוסר שוויון וחוסר מתן הזדמנות שווה לתפקידים שונים בלשכה.
8. פגיעה בחופש הפעולה של עורך הדין שאינו בתפקידו.
9. אדישות של רוב עורכי הדין לנעשה בלשכה שאפשרה את התפתחותן של כל התחלואות הנ"ל לרבות בזבוז כספי ציבור בקלות בלתי נסבלת.

מהי לשכה וולונטרית?
תשובה:
לשכה וולונטרית היא לשכה המפרידה בין הרשיון המקצועי לבין חובת החברות בלשכה, כך שהחברות בה היא ללא כפייה. לשכה כזאת יכולה לפעול באופן טהור ללא ניגודי עניינים ולטובת כלל עורכי הדין שמעוניינים להיות חברים בה באופן שקוף לחלוטין המאפשר לכל חבר שוויון הזדמנויות ושוויון זכויות מלא.

 

האם המהות של לשכה שבה החברות ללא כפייה היא לבטל את דמי החבר?
תשובה:
הרעיון המרכזי בלשכה וולונטרית איננו כלל דמי החבר! אלא לגרום ללשכה לשפר את השרות שלה לטובת כלל עורכי הדין באופן שוויוני! להתמקד בטוהר המשפט, מקצועיות בלבד תוך הדרת התחלואה הקיימת היום בלשכה לרבות העסקנות האדרת מקורבים ללא שוויון הזדמנויות וקריטריונים ברורים, חוסר שקיפות בחלוקת תפקידים (ראו למשל איך התנהלו חלוקת תיקי הבוררויות ב 2018), חיכוך בין שופטים לעו"ד פעילים בלשכה הגורם לפחות למראית עין לתחושה לא נוחה בביהמ"ש. לשכה וולונטרית כזו תייעל את עבודת המטה לטובת החברים המעוניינים להיות חברים בה.


האם לשכה שבה החברות ללא כפייה תחליש את מעמדה של הלשכה?
תשובה:
נהפוך הוא, ראו דוגמת עורכי הדין באנגליה, גרמניה, ניו יורק ובמקומות נוספים בעולם שלהם יש לשכת עורכי הדין שהיא לשכה וולונטרית, חזקה מאוד ומעורבת בכל הליך חקיקה בצורה מוערכת ומקצועית. לשכה סטטוטרית לעומת זאת מהווה כר פורה לעסקנים שרוצים לשכה חזקה לאינטרסים שאינם בהכרח מיטיבים עם כלל ציבור עורכי הדין, אלא בעיקר עם קומץ קטן של עורכי דין. עוד בעניין זה - ראו את "הלשכה החזקה" שאפשרה את תיקון 13 לחוק הלבנת הון אשר מטיל אחריות כבדה על עורכי דין בייצוג עסקאות במקרקעין. כמו כן, אותה "לשכה חזקה" לא ממש סייעה לעורכי דין נזיקיסטים בעניין שכר טרחה מול חברות מיצוי זכויות אחרות (תיקון 161 לחוק הביטוח הלאומי).. "לשכה חזקה" זו גם לא ממש סייעה לעורכי הדין הפליליסטים בעניין חוק המזומן (בעניין זה ראו כתבתו של זיו קריסטל באתר פוסטה מאמץ בלשכה להחרגת עורכי הדין מחוק צמצום המזומנים). כך שאל תלכו שולל אחרי סיסמאות כמו "לשכה חזקה שומרים על הבית" .. האם "הבית" עליו הם שומרים זה הבית של הקומץ קטן המקורב לצלחת ?


מהו התקציב השנתי של ימי העיון בשנת 2019 ?
תשובה:
הלשכה מגייסת מידי שנה עשרות מיליוני שקלים, אין שום מנגנון בקרה ממשי על פעילות הלשכה. נכון לשנים האחרונות, מלבד ימי העיון המבורכים איננו מוצאים ממש הצדקה לקיום הלשכה במתכונתה הנוכחית. תקציב ימי העיון מהווים פחות מ 0.3% (פחות משליש אחוז) מסך התקציב השנתי בלשכה כ 150,000 ש"ח לעומת יתר ההוצאות שהינן בסדר גודל של של כ 55,000,000 ש"ח בשנת 2019! כך שבהחלט יש מקום לשכללם ליותר ימי עיון, לשדרם בוידאו, לבנות מערכת למידה לציבור עורכי הדין שיוכלו להעשיר את הידע הפרקטי לתחומי משפט נוספים. וזאת במקום 10% מתקציב הלשכה (למעלה מפי 33!) שמופנים מכוח חוק הלשכה שתוקן בשנת 2016 - תיקון מספר 38 סעיף 93א(4), לטובת קיום פעילות תרבות ופנאי.. כ 5,500,000 ש"ח בשנה! לא נראה לכם תקציב פנאי מוגזם? לא נראה לכם שבכספים אלו אפשר לתת לכל עורכי הדין מערכת מידע בחינם כמו הפדאור או הברק או אסקי או הכל ביחד ?
בשנים האחרונות תקציב המחוזות בלבד מתקרב ל 30,000,000 ש"ח בכל שנה - לא ממש ידוע למרבית ציבור עורכי הדין מה נעשה בכסף הרב הזה? מהם הקריטריונים לחלוקת כספים אלו בתוך כל מחוז (ת"א, ירושלים, חיפה, צפון, דרום, מרכז)? ולא ידוע לנו על אף אחד ממי שכיהן עד כה כיו"ר המחוזות שפרסם עד כה דו"ח מפורט לכלל ציבור עורכי הדין - מה הוא בדיוק הוא עשה עם המיליונים שקיבל למחוז שבתחום אחריותו?


מהי עמדת משרד המשפטים ומשפטנים בכירים בעניין לשכה וולונטרית ?
תשובה:
משרד המשפטים מודע לרעיון של לשכה וולונטרית ואף קיבל סקירה בעניין. בעניין זה ראו דו"ח הועדה הציבורית בנושא לשכת עורכי הדין. הדו"ח הוגש בשנת 2013 לשרת המשפטים על רקע משבר חריף בדרכי התנהלותה ותפקודה של לשכת עורכי הדין לרבות ניגודי עניינים וסקירת לשכות משפטיות אחרות בעולם. בראש הועדה עמדה כבוד השופטת אילה פרוקצ'ה יחד עם חברי ועדה מכובדים נוספים פרופסור דוד ליבאי, עו"ד רות אורן, ד"ר לימור זר גוטמן, ועו"ד מיכה ינון. דו"ח שכל עורך דין חייב לקרוא! "גורמים שונים שהופיעו בפני הועדה, המעורבים בפעילות מוסדותיה, בין כנבחרים ובין כבעלי תפקידים במנגנון המנהלי והמקצועי של הלשכה, תיארו בפנינו את חריפותו של המשבר בביטויים קיצוניים בעוצמתם. חלקם אף הביעו חוסר אמון בסיכוי להביא לשיקום ולתיקון. מפי אחדים נשמעה טענה כי נוכח התפתחות הדברים, אין עוד הצדקה לקיום הלשכה כגוף סטטוטורי, עצמאי, שחובה על עורכי הדין להשתייך אליו; לפי טענה זו, יש לבטל את הלשכה, ולאפשר התארגנות מקצועית וולונטרית של עורכי דין על פי בחירתם, תוך הפקדת סמכויות-ליבה לצורך הסדרת המקצוע בידי גוף פיקוח ציבורי חיצוני, שידאג, בין היתר, לענייני ההתמחות, הרישוי וההסמכה, האתיקה והמשמעת."
דו"ח הועדה הציבורית בנושא לשכת עורכי הדין.


האם לשכה וולונטרית תפעל לצמצם את מספר המתמחים?
תשובה:
ללשכה וולונטרית אין אינטרס להלחם במתמחים, אין כל כוונה לצמצם את מספר המתמחים. אנו מאמינים שככל שיהיו יותר מתמחים יהיו יותר אזרחים טובים שמכירים את החוק וכמו בכל תחום הטובים מצליחים יותר. אין שום סיבה למנוע מאדם להגשים את חלומו להיות עורך דין אם הוא מתאים לכך, ממש כפי שלא היינו רוצים שימנעו מאיתנו להיות עורכי דין. כמו כן, המתמחים של היום הם עורכי הדין של מחר. עלינו להראות דוגמא אישית ולהתייחס אליהם בכבוד, ביושרה ובהגינות. לפיכך, נוודא שיהיו מבחנים הוגנים ולא בלתי סבירים בעליל עד כדי כך שרק לאחרונה נדרשה התערבות המחוקק.


מה בעניין הוועדה לבחירת שופטים?
תשובה:
יש למצוא את הדרך שתדיר את רגלי העסקנים מהלשכה, שתמנע ניגודי עניינים חמורים בלשכת עורכי הדין כפי שראינו בסדרה גלימה שחורה (שודר בערוץ כאן - בכתבתה של יפעת גליק). נכון להיום חלק מהשופטים המעוניינים לקדם את הקריירה שלהם, תלויים בין היתר בנציגי הלשכה, מתחככים באירועי הלשכה עם עורכי דין שלאחר מכן מופיעים בפניהם, דבר שנראה דבר חמור ביותר הסותר את האתוס המשפטי הבסיסי ביותר, שבו כולם שווים בפני החוק ובפני השופט. זהו מצב לא סביר, לא תקין ובלתי ראוי בעליל. יש לבחון זאת בכובד ראש, ברור לנו שהמצב הקיים איננו בריא ומייצר עוד עסקנים ופוליטיקה שאינה מכבדת את כבוד המקצוע ואת טוהר המשפט. יתכן שנצטרך להקים וועדה מקצועית בלתי תלויה שתורכב מאנשי אקדמיה או מאנשי מקצוע שאינם מתחככים עם שופטים.. ויתכן בכלל שיהיה כדאי לאמץ את המודל הצרפתי אין לנו כרגע תשובה חד משמעית.


האם בלשכה הוולונטרית יהיו סמכויות בדין המשמעתי ?
תשובה:
קיימים כשלים חמורים בוועדת המשמעת לרבות מצב של ניגוד עניינים - רק לאחרונה ראינו מצב שבו חבר וועדה שמייצג בנקים נמצא בראש וועדה נגד עו"ד שנאבק במישור החברתי נגד הבנקים ושולל את רישיונו המקצועי. כל זה קורה בשעה שעורך דין אחר שמגיע מהצד של הבנקים ומורשע בעבירות פליליות בבית משפט תחת חשיפה תקשורתית - רישיונו לא נשלל אלא רק לאחר התערבות חיצונית. מצבים כאלו של איפה ואיפה אינם יכולים להימשך! חברי ועדת המשמעת אמורים להתעסק אך ורק בענייני משמעת ולא בעניינים שיכולים ליצור ניגוד עניינים. לפיכך, הלשכה לא תעסוק בדין המשמעתי של עורכי בדין. בדומה לדין המשמעתי של רואי החשבון - תקום מועצת עורכי הדין בלתי תלויה בלשכה, שתהיה כפופה למשרד מבקר המדינה. המועצה תנהג באופן שוויוני לכלל ציבור עורכי הדין ולא כפי המצב דהיום - שקיים דין שונה לכל עורך דין. בנוסף הדין המשמעתי יהיה כפוף לכל דיני הראיות.


האם יש מקום לשנות את כללי האתיקה ?
תשובה:
בוודאי! הליבה של כללי האתיקה נכתבה בשנת 1961 (שהיה ערוץ רדיו וטלויזיה אחד לראיונות "בעניינים משפטיים") ואינה מתאימה כלל לתקופה של היום בו המידע זורם ברשתות החברתיות, באינטרנט ובערוצים השונים בטלויזה. כמו כן, כללי האתיקה נכתבו כדי לשמר את כוחם של המשרדים הגדולים. עד שנת 2000 לעורך דין היה אסור לפרסם את עצמו, הנימוק הרשמי לכך היה שמירה על "כבוד המקצוע". הנימוק הלא רשמי - לשמר את חוסר השוויון וההזדמנויות בין המשרדים הגדולים והמוכרים למשרדים הקטנים. המחוקק היה ער לכך ובדברי ההסבר לתיקון החקיקה (קובץ 2725) 29 ביוני 1998 נכתב "איסור הפרסומת מצמצם את האפשרות לקיים תחרות בין בעלי המקצוע. תחרות לעומת זאת עשויה להוזיל את השירות שהם נותנים, לשפרו ולייעלו. כמו כן נפגעת זכותו של הציבור לקבל מידע רחב ומועיל על השירותים שבעלי מקצוע מספקים, על מנת להסתייע במידע זה לבחירת נותן השירות". נוכח פגיעות אלו וברוח הוראות חוק יסוד חופש העיסוק שונה החוק ולפיכך החל משנת 2000 לעורך דין מותר לפרסם את עצמו אך תחת מגבלות כללי האתיקה. כלל איסור הפרסום התגמש בשנים האחרונות, אך יש מקום לבטלו באופן מוחלט - הוא אינו מיטיב עם המשרדים הקטנים. כללי הפרסום יהיו כפופים לכללי הפרסום של כל עסק הגון בישראל - איסור הטעיה, איסור פרסום דבר שקר, איסור פגיעה בתקנת הציבור וכדומה. עוד באותו הנושא, נבטל את המגבלות על השלט, סוגו גודלו וכל מה שאמור להכתב בו ובניירות מכתבים.
באופן דומה נבטל את כל כללי האתיקה הפוגעים במשרדים הקטנים - נבטל איסור שכירות חדר במשרד יחד עם מי שאיננו עורך דין כמו איסור פרסום, גם כלל זה פוגע במשרדים הקטנים שמעוניינים לשכור למשל חדר במשרד רואי חשבון ו/או חדר במשרד אדריכל. הדבר אינו מזיז למשרדים הגדולים, אך מונע ומעכב עורכי דין רבים לצאת לדרך עצמאית וכן מונע מעורכי דין עצמאים למצוא משרדים במחיר שמאפשר להם לעבודתם השוטפת.


מהי עמדתכם בנושא ימי העיון?
תשובה:
ימי העיון הם נקודת האור בפעולות הלשכה בשנים האחרונות. נמשיך במלוא המרץ במגמה המבורכת הזאת. נאפשר לכל עורך דין מומחה בתחומו להגיע להרצות ונאפשר לכל עורך דין להגיע ליום העיון ללא תשלום. מעבר לכך, נפעל להנגיש את ימי העיון לעורכי דין שאינם יכולים להגיע (הורים לילדים קטנים, מילואים, עבודה, מחלה וכו') ע"י צילום בווידאו ימי עיון בכל המחוזות (לא רק בת"א), הפצת המצגות כתנאי חובה להרצאה והקמת מערכת השתלמות מקוונת בחינם. נשים דגש מיוחד על הפרקטיקה המשפטית וזאת במטרה להתמקצע, לייעל את עבודת עורך הדין ובין היתר לאפשר לכל עורך דין להרחיב את הידע ותחום פעילותו גם לנושאים אחרים.


האם זה תקין שיו"ר ועדות המקצועיות או ועדות הקשר או עו"ד מזמנים שופטים לימי עיון?
תשובה:
עורך דין או מי מטעמו יוכל להזמין שופט ליום עיון ובלבד שהדבר לא יצור לו יתרון יחסי על פני חבריו עורכי הדין. לפיכך, אותו עורך דין או מי מטעמו (לרבות כל עו"ד ממשרדו) יגזור על עצמו תקופת צינון (שתקבע בחוק) ללא ייצוג משפטי בפני אותו שופט ואם הוא יפר כלל זה השופט יהיה מחוייב לפסול את עצמו. הסיבה לכך נובעת מתופעה מדאיגה שהתחילה להתפתח בשנים האחרונות שיוצרת ניגוד עניינים חמור:
א. השופטים יודעים כי קידום הקריירה שלהם תלוי בנציגי לשכת עורכי הדין ולעיתים הנחיות שהם מקבלים מיו"ר הלשכה. מדובר בקבוצה קטנה בלשכה (חלקם עורכי דין עסקנים) בעלי השפעה רבה בתוך הלשכה, האוחזים במפתחות המינוי והקידום של השופטים.
ב. מצב שבו שופט מתחכך באירועי הלשכה עם עורך דין שהוא גם עסקן וגם אוחז במפתחות קידומו ולאחר מכן מופיע בפניו, הוא מצב חמור, לא ראוי לנורמות הבסיסיות ביותר של עשיית הצדק ופגיעה מהותית בעקרון השוויון בפני החוק. זהו מצב בלתי ראוי בעליל.
ראו כתבתה של ענת רואה מיום 10/08/2018 סצינת הכנסים בכיכובו של השופט איתן אורנשטיין.


מהו השינוי הנדרש למינוי היו"רים בועדות המקצועיות?
תשובה:
חייבים להיות קריטריונים ברורים להיות יו"ר ועדה מקצועית. חייבים לאפשר ולתת הזדמנות שווה לעו"ד מעולים אחרים לכהן כיו"ר ועדות מקצועיות. המצב היום שיש עורכי דין המכהנים שנים רבות כיו"ר ועדות מקצועיות ואינם זזים מכסאם ו/או אינם מאפשרים לחברים נוספים להוביל - זהו מצב לא שוויוני, לא הוגן ולא חברי. לפיכך, מוצע שהדבר יוסדר בנוהל בו יהיה ניתן לכהן רק קדנציה אחת כיו"ר ועדה מקצועית. תפקיד זה יוצע במכרז (קול קורא לכלל ציבור עורכי הדין) שיתנהל בשקיפות מול ועדה מצולמת. דבר נוסף, עו"ד שתורם למועמד הלשכה כספים בתקופת הבחירות או בכלל ו/או נמצא ברשימתו לא יוכל לזכות בתפקיד כיו"ר ועדה מקצועית.


מי הם המתנגדים העיקריים לשינוי חוק הלשכה וללשכה וולונטרית ?
תשובה:
הלשכה חולשת על תקציב שנתי אדיר של עשרות מליוני ש"ח (כ 55,000,000 ש"ח רק מדמי חבר בשנת 2019), סכום עתק שנותן לא מעט כוח לנהנים הקרובים לצלחת, לעסקנים שמעוניינים להשפיע על קידום שופטים ו/או אינטרסים אישיים, לכאלו שמחפשים כבוד "מכתרים" שהוענקו להם, לכאלו שרוצים להשפיע על הרחקת עורכי דין מהמקצוע ועוד.. מדובר במעגלים שונים של כ 1,000 עסקנים, בעלי השפעה רבה על דעת קהל עורכי הדין. חלקם נהנים בצורה כזו או אחרת מתפקיד שקיבלו (ביניהם אך לא רק.. יו"ר ועדות הקשר, יו"ר וועדות מקצועיות, סגנים וכו', בוררויות ללא מכרז וללא קריטריונים ברורים), מהאדרת שמם על גבי פרסומי וחוברות מתקציב הלשכה, הזמנתם לוועדות, הזמנתם בחינם לכנסים באילת (שדרוג לסוויטות על חשבון תקציב הלשכה), כתבים בשכר שהלשכה שוכרת וכדומה. להם אין אינטרס שהלשכה תהיה וולונטרית כי אז לא בטוח שיהיה להם מה לחפש בה. לכן הם מוכרים לנו את "הלוקש" שרק לשכה סטטורית היא לשכה חזקה ועל כך נתנו תשובה לעיל. והראנו שמדובר בטיעון חלש.


הרעיון נשמע נהדר, למה שלא ליישם אותו במבנה הקיים?
תשובה:
כל עוד מבנה הלשכה הנוכחי לא יעבור שינויי חקיקה מהותיים הוא ימשיך להיות מכוון לריכוז כוח רב מידי בידי מעט אנשים, ימשיך ליצור ניגודי עניינים חמורים וחוסר שוויוניות בין עורכי הדין באופן זה כל ראש לשכה אחר שיבחר, יהיה למעשה כבול. חייבים לערוך רפורמה מהותית! אחרת עם כל רצון הטוב של כל ראש לשכה, הוא יהיה כבול בהסדרים בעייתים שאינם מתאימים למאה ה 21. אין מנוס משינוי/תיקון החקיקה.


מי יהיה אחראי על מתן רישיונות והסמכת עורכי דין חדשים?
תשובה:
המדינה! בדיוק כפי שמסמכים עורכי דין בחלק גדול מהמדינות בעולם, בדיוק כפי שהמדינה מנפיקה רשיון מקצועי לרואה חשבון, רופא, יועץ מס ומקצועות רבים אחרים.
בענייני הסמכה ספציפיים המדינה תדאג להכשרה מקצועית - ראו לדוגמא הכשרה והסמכה בעניין ייפוי כוח מתמשך - רק עורכי דין שעברו את ההכשרה יכולים לעסוק בכך.


מה יהיה דינם של עורכי דין שיבחרו לא להיות חברי הלשכה?
תשובה:
עורך דין יוכל לעסוק בעבודתו המשפטית מבלי להיות חבר בלשכה. יש המון עורכי דין שאינם זקוקים ללשכה - אין שום סיבה לכפות עליהם חברות בלשכה. בדיוק כמו עורכי הדין בניו יורק שאינם מחוייבים להיות חברים בלשכת עורכי הדין בניו יורק ובדיוק כמו רואי החשבון בישראל שאינם מחוייבים להיות חברים בלשכת רואי החשבון ובעלי מקצוע אחרים כמו אדריכלים, רופאים וכדומה.


האם אתם מפצים הודעות או סקרים ב sms‏?
תשובה:
לשכה וולונטרית אינה מפיצה סקרים או הודעות ספאם. אם קיבלת הודעה "מאיתנו", סביר שזו הודעה מאחד החברים שלך הפונה לשכל הישר שלך מנימי ליבו, שאכפת לו מלשכת עורכי הדין בישראל וחושב שהגיע הזמן לרפורמה שתרפא את הלשכה מכל התחלואות שלה ותפעל בשקיפות מלאה ולטובת כלל עורכי הדין באופן שוויוני.


האם יתכן מצב של לשכות וולונטריות נוספות?
תשובה:
נכון להיום לשכת עורכי הדין הינה סוג של מונופול - ומתנהלת כמו מנופול ללא פיקוח ממשי. אנו מאמינים בחירות הפרט לבחור את האיגוד שהוא חבר בו אם הוא מעוניין בכך. עורכי הדין יתחברו מרצונם החופשי עם הלשכה שתתן להם את המענה הטוב ביותר - בימי עיון, השתלמויות, הכשרות מקוונות, מועדון צרכנות וכדומה.


האם אתם מזוהים עם מפלגה פוליטית בכנסת?
תשובה:
הרפורמה שאנו מציעים אינה משיקולים פוליטיים, ובין התומכים יש בעלי דעות פוליטיות מכל הקצוות, יש מי שחברים במפלגות שונות או שכלל אינם חברי מפלגה. כל כוונתינו היא טהורה בלבד על מנת שיתוקנו העיוותים הבלתי סבירים שנוצרו עקב כפיית החברות בלשכה יחד עם הרישיון המקצועי.


למה לשכה וולונטרית ולא לשכה סטטוטורית כפי שמתנהלת לשכת עורכי הדין בישראל?
תשובה:
שורש הבעיה למרבית התחלואות שקיימות בלשכת עורכי הדין בישראל נובע מהעדר הפרדה בין הרישיון המקצועי לעיסוק בעריכת דין לבין כפיית החברות בלשכת עורכי הדין. בין הבעיות שהתפתחו נוכל למצוא ניגודי עניינים חמורים, חוסר שקיפות, עודף רגולציה בכללי האתיקה המכבדים על עורכי הדין העצמאיים, יצירת "נאמנויות שבטיות", תרבות של שמור לי ואשמור לך, איפה ואיפה בדין המשמעתי, חוסר שוויון וחוסר מתן הזדמנות שווה לתפקידים שונים בלשכה, פגיעה בחופש הפעולה של עורך הדין שאינו בתפקידו, אדישות של רוב עורכי הדין לנעשה בלשכה שאפשרה את התפתחותן של כל התחלואות הנ"ל לרבות ביזבוז כספי ציבור בקלות בלתי נסבלת (שדרוג לסוויטות למקורבים, קמפיין הפקטור בעלות של כשני מיליון ש"ח ועוד). לפיכך, המטרה להפריד בין הרישיון המקצועי לבין חברות באיגוד שתהיה חברות ללא כפייה בדיוק כמו אצל כל יתר האיגודים המקצועיים - רופאים, אדריכלים, רואי החשבון, יועצי מס ואחרים.


האם חובה לשנות את חוק הלשכה?
תשובה:
בהחלט! נכון להיום החוק כופה על כל עורך דין שרוצה לעסוק במקצוע עריכת דין את החובה להיות חבר לשכה. החברות הכפויה בלשכת עורכי הדין בישראל מהווה פגיעה בהוראות חוק יסוד חופש העיסוק. למעשה, אין שום איגוד מקצועי בארץ שהחברות בו היא בכפייה - לא אצל הרופאים, לא אצל רואי החשבון, לא אצל האדריכלים, לא אצל יועצי המס ולא אצל אף איגוד מקצועי.. ודווקא אצלנו עורכי הדין, שאמורים לשמש דוגמא אישית בכל הקשור לחופש ההתארגנות ואיסור הכפייה - דווקא אצלנו החברות בכפייה ? נשמע לכם הגיוני ? לכן, נפעל לשנות את חוק הלשכה שחוקק בשנת 1961 ואינו מתאים כלל לרוח התקופה של ימנו. לשם כך, אנו זקוקים לתמיכתכם בלינק המצורף:
הצטרפות לתמיכה בשינוי חוק הלשכה - חברות ללא כפייה


מי יהיה ממונה על הביקורת בלשכה?
תשובה:
לתפקיד הביקורת בלשכה תמונה מבקרת או מבקר מקצועי, שיהיה בעל השכלה רלוונטית כלכלית ומשפטית יחד עם ותק של למעלה מ 10 שנים, בעל נסיון בקריאה וניתוח דוחות כספיים, מסמכי בנקים, מסמכים והחלטות משפטיות, בלתי תלוי באף גורם בתוך הלשכה, אמיץ, ישר דרך, שאינו "מקורב" לראש הלשכה (אינו ברשימת הסיעה שלו ו/או הקואליציה שלו) ו/או הסיעה הגדולה ביותר במועצה. למבקר תהיה סמכות לעיין בכל מסמכי הלשכה, בכל מסמכי הנהלת החשבונות, בכל התנועות הכספיות הבנקאיות וחוץ בנקאיות ותפקידו יהיה לתקופה של עד שלוש שנים.
כלל נהיה פתוחים לכל סוגי הביקורת באהבה מתוך רצון לשפר ולהשתפר. נעודד ביקורת פנימית, חיצונית, עיתונות, לשם כך, נקים ממשק אינטרנטי. כל ישיבות המועצה ישודרו און ליין בפייסבוק לחברי הלשכה, כל הפורוטקולים יועלו לאתר האינטרנט ויהיו נגישים לכל המעוניין.


מה לא יהיה בתקציב לשכה וולונטרית שהיה עד היום ?
תשובה:
בשנת 2016 תוקן חוק הלשכה שמאפשר ללשכה לבזבז על פנאי ובידור כ 5,500,000 ש"ח בשנה - תקציב זה בוודאות לא יהיה בלשכה וולונטרית (במקום הופעות יחודיות סגורות רק לחברי הלשכה, נשתמש בכוח הקנייה שלנו כמועדון להוזלת רכישת כרטיסים בפורמט של חבר). גם לא נשדרג סוויטות מדמי החבר למקורבים כפי שניתן להבין מהצפייה בסדרה גלימה שחורה (שכולם ישלמו על החדרים - כולם ישלמו פחות!) , לא נבזבז מיליוני ש"ח נגד המתמחים (קמפיין הפקטור), ולא מיליוני ש"ח בכל שנה על שיווק הלשכה (הלשכה היא מונופול - מה יש לשווק בה?), ולא נבזבז מיליונים נוספים שאין ממש צורך להוציאם, בקיצור נפסיק את הקלות הבלתי נסבלת של ביזבוז כספי ציבור! ונשקיע אך ורק בכל מה שתורם לכלל ציבור עורכי הדין לרבות המשך ימי עיון המבורכים - ללא תשלום.


האם הבקשה לשינוי חוק הלשכה קשורה לבחירות ללשכה?
תשובה:
זאת אינה קריאה לתקופת הבחירות בלשכה אלא עצומה לשינוי חוק הלשכה!   

 

שכנעת אותי, איך מצטרפים לתמיכה בעצומה?
תשובה:
יש למלא את הפרטים שלכם בטופס הבא:

1. הצטרפות דיגיטלית לתמיכה בלשכה וולונטרית - חברות ללא כפייה

2. קבוצת לשכה וולונטרית בפייסבוק - קבוצה פרטית לעורכי דין


האם אתם מגייסים תרומות?
תשובה: לא!


אם אינכם מקבלים תרומות, איך בכל זאת ניתן לעזור?
תשובה:
שתפו  את הפוסט הזה לכמה שיותר חברים והם כבר יבינו לבד למה כדאי להצטרף לעצומה לשינוי חוק הלשכה ושיהיו מספיק חברים נפנה לשר המשפטים בממשלה החדשה שתוקם, בתקווה לאוזן קשבת.


☰ שינוי חוק הלשכה
חברות בלשכת עורכי הדין ללא כפייה      

  ראשי  שאלות ותשובות  הצטרפות

רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד - משלי כא,כא | ארור מכה רעהו בסתר דברים כז, כד